חייב. ואע"ג דלא בא במעיו זית שלם לא בבת אחת ולא בזה אחר זה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מה בינה לבין קדמייתא. כלומר מאי בינייהו:
תמן בחצי זית חלב נהנה חיכו בכזית. הרי החיך אשר אוכל יטעם לו נהנה בכזית ואע"ג דבזה אחר זה הוא לא איכפת לן הואיל ובכדי אכילת פרס הואי:
היך עביד. היכי דמי:
והוא פטור. אפילו בהעלם אחד דבעידנא שהוציא לבתרייתא חסר שיעורא:
בגין וכו'. הואיל והוא מדמה שיעורי שבת לאוכל חלב הוא אומר דין זה בחלב הדין כן אם כבר נתעכל חצי זית ראשון שאכל פטור על השני אפי' היו שניהם בהעלם א' כיון שכבר נתעכל דמיא לנשרף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda