קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 20 · הלכה 3 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' חילתית. מין פרי ששורין אותו בפושרין ושותין אותו במים לרפואה ואין שורין אותו בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

אבל נותן. החלתית לתוך החומץ. ומטבל בו מאכלו:

ואין שורין את הכרשינים מציף עליהם מים בכלי לברור פסולת:

ולא שפין אותו ביד להסיר פסולתן:

אבל נותן הוא לתוך הכברה. ואף על גב שפסולתן כופל דרך נקב הכברה ונמצא מתברר מאיליו:

תבן. הוא מזנב השבלים:

מוץ. הוא מזקן השיבולת העליון ואינו ראוי למאכל בהמה:

וכוברין אותו בכברה. כדי שיפול המוץ:

אבל נוטל בכברה ליתן לתוך האבוס. ואף על פי שהמוץ נופל מאיליו כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda