עד שיניח. דלא מיקרי מלאכה אא"כ הניח החפץ ברשות אחר שהוציא לשם דכתיב בעשותה העושה את כולה ולא העושה מקצתה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד שיטול ויניח. לאפוקי אם היתה עקירתו בהיתר דפטור:
נטל לאכול ונמלך להניח לא הוי חייב. כיון דעקירה ראשונה לא היתה ע"מ להוציאו והתורה לא מחייבה אלא מלאכת מחשבת דגמרינן ממשכן עד שנתכוון לעשות המלאכה אלא שאינו יודע שהוא שבת או קסבר שמלאכה זו מותרת:
מה דאמר ר' יוחנן. המוציא אינו חייב עד שיניח:
בתוך ד"א לראשונה חייב. דכיון שהיא בתוך ד"א ה"ל כאילו מונחים יחד זה אצל זה:
אם העבירו דרך עליה. אם העביר חצי גרוגרת השני על הראשון חייב דמצטרפין אע"ג דלא נחה ע"ג קרקע:
שר"י עביד מהלך כמניח. והילכך מצטרפין והיינו דלא כר' יוחנן דאמר שאין המוציא חייב עד שיניח:
ופריך כמה דר"י וכו'. פי' כי היכא דר"י עושה מהלך כמניח לענין חיוב ודאי לפטור נמי עביד מהלך כמניח א"כ מיד כשהוציא חצי גרוגרת השני הרי הוא כאילו הניחו שם ואיך יצטרפו עם הראשון לחיוב וראוי שיהי' פטור:
ומשני תיפתר שהיה חצי גרוגרת ראשון מונח בתוך ד"א של הפתח. דמיד כשמוציא השני מצטרפין:
ה"ג הדא דתני ואם לאו פטור. פי' דקשיא ליה א"כ הא דתני בסיפא ואם לאו פטור למה יהיה פטור אע"ג שלא העבירו דרך עליה הא מיד כשהוציא מצטרפין:
ומשני שהיה הפתח רחב חמש אמות. והוציא חצי גרוגרת אחת בצד זה של הפתח וחצי השני בצד אחרת של הפתח נמצא כשהוציא השני אינו בתוך ד"א של הראשון והא דקאמר שהעבירו דרך עליה היינו שהוציאו בתוך ד"א של הראשון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda