גמ' במחט. שבבגדיו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בדוגמא שבאזנו. מעט צמר צבוע אדום ומעט שחור וכן כל מיני צבעם שמראה בהם דוגמא לאחר כזה תרצו או כזה וכל השנויין כאן אינו אלא שנותנין בני אומנות עליהם בצאת' לשוק כדי שיכירו מאיזה אומנות הם וישכרום למלאכה:
אומן. המוציא דרך אומנתו שהוא רגיל לצאת לפרקים כן בחול חייב:
דתנינן תמן. היינו מתני' ואגב שיטפא דלישנא דפ"ק שונה לשון תמן:
והכא. הוא פוטר חייט במחטו:
ר' מנא אמר. להך שינוייא בסתמא ולא אמרו משמיה דרבי יוחנן אבל ר' אבון אמרו בשם ר' יוחנן:
תמן. מחט הנקיבה דרך הוצאה בכך בכל הנשים הלכך חייבת:
ברם הכא. אבל כאן טפילים הקטנים בני החייטין א"נ כל שאינן חייטין גמורין יוצאים במחט אבל שאר החייטין אין יוצאין בהן לכך פטורין:
דתנינן תמן. בסיפא דמתני' הא במחט הנקובה. מודים חכמים לר"מ דחייבת:
ודא היא. ואלו הכא אומרים חכמים דאומן דרך אומנתו חייב אבל שאר כל אדם לא:
תיפתר. תפרש למתני' באשה המגדלת שער במחט והוה כאומן דרך אומנתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda