שעסוקין בת"ת. שתורתן אומנתן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על גרמיה. על עצמו:
דין כדעתו ודין כו'. כלומר לאו משום דר"י לא היה תורתו אומנתו אמר שמותר להפסיק לתפלה אלא דלשיטתו אזיל:
למה שאין תפלה מפסדת לד"ת. שע"י ריבוי תפלה תורתו משתמרת כמו שאמרו על חסידי' ראשוני' לכך הפסיק לתפלה. א"נ אין שום הפסד אם יתפלל כל היום דרך נדבה:
אלו הוינא וכו'. אלו הייתי עומד על הר סיני בשעה שניתן התורה לישראל:
הוינא תובע. לפני הקב"ה שיברא לאדם שני פיות:
חד. אחד שיקרא בו בתורה תמיד ואחד שיעשה בו כל צרכו הרי שבאותו פה שהיה מבקש לת"ת לא היה מתפלל בו:
וחזר ואמר ומה אם פה אחד הוא אין העולם יכול לקיים מפני לשון הרע ומלשינות שנאמר בו אלו היה שני פיות עאכ"ו שהיו מרבין בלשון הרע:
ופריך מי לא מודה ר' שמעון בן יוחי שמפסיקן לשאר מ"ע שבתורה ומ"ש ק"ש:
ולית ליה. וכי לית ליה לרשב"י וכו':
הלמד לעשות. אהך קרא קאי דכתיב ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחוקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ על זה קאמר הלמד לעשות ואל תלמוד שלא לעשות ובי"מ כתב דיליף מאת מצותי תשמרו ועשיתם אותם:
ה"ג הלומד שלא לעשות נוח לו שלא נברא:
נוח לו אלו נהפכה וכו'. ר"י מפרש לדברי ר"ת דהא דקאמר נוח לו שלא נברא אין הכוונה שלא היה לו הויה בעולם שזה בכל אדם כמו שנמנו וגמרו ב"ש וב"ה דנוח לו לאדם שלא נברא משנברא אלא הכוונה שהיה נברא ומת בצאתו מרחם אמו שזו רעה גדולה לו לאחר שירד לעולם לא יגיע לחלק ע"ה:
שולייתו. הוא העור שהולד מונח בו:
ומשני טעמא דרשב"י:
שזה שינון. ק"ש דכתיב ושננתם לבניך:
וזה שינון. ד"ת דדרשינן ושננתם לבניך שיהא ד"ת מחודדי' בפיך לכך דוחין ק"ש מפני ד"ת משא"כ בשאר מצות:
הא בעונתה. ק"ש עדיפא בזמנה מד"ת ולמה אין מפסיקין לק"ש:
ע"י שהיה חדוד בד"ת. שהיו ד"ת חדודין בפיו וחידש בהן תמיד היו חביבן יותר מק"ש:
א"ר אבא מרי. ממתני' ל"ק דלא שנו במתניתין אלא כאדם שהוא קורא בתורה והיינו מקרא:
הא בעונתה עדיפא היא. והרי היא כמשנה וכיון דרשב"י עסק בגמרא לא היה צריך להפסיק:
רשב"י לשיטתו אזיל:
העוסק במקרא מידה. היא קצת ואינה מידה שהמשנה והגמרא יפים ממנה שתלויין בגירסא ומשתכחים שבימיהם לא היה גמרא בכתב וגם לא היה ניתן ליכתב אלא לפי שנתמעט הלב התחילו לכתבו והעוסק במשנה מדה שנוטלין עליה שכר והעוסק בגמרא אין לך מדה גדולה הימנה:
ורבנן עבדין מקרא כמשנה. דשוין הן הלכך כי היכא דחביבה שלא בזמנה כמקרא ה"ה נמי כמשנה ובזמנה עדיפא מכולן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda