שלא נשתנה מברייתו. מותר לקנות מהן מכאן שבישולי עכו"ם אסורים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
התיבון. ר' חייא:
מוטליי'. מביא זרע כרפס וזרע פשתן וזרע שבלילתא ושורה אותן במים חמין ומניחן עד דמדקו בהדדי ומעייל לאדם לבית המרחץ וכשיוצא כבר גדל הזרע מוטליי' והוא לרפואה וקמ"ל הברייתא דאע"ג דתרו ליה בחמין לא הוי בשולי עכו"ם:
ופנקריסין. הן קפריסין שומר לפרי והן ממין צלף ודרך לאוכלן חיין ויש ששולטין אותן:
וקיבטיות. הן קלפוטות מין כרתי הוא ונאכל כמות שהוא חי:
וחמין. מים חמין של עכו"ם:
ניחא. כלומר הניחא כל הני דקחשיב בברייתא קורא אני בהם דלא נשתנו שהרי יכולים להשרות' ולהחזירם כמו שהיו קודם הבישול:
קליות למה. אלא קליות והן חטי' שנתהבהבו ע"י אור הני ודאי נשתנו ואפ"ה מותרין ובבבלי מסיק דקליות נמי לא נשתנו מברייתן:
ויוצאין בו משום עירובי תבשילן. אי צלאן עכו"ם:
באוכל תשברו. שע"י שתאכילהו ממאכלך חשבר לבו הערל כדכתיב אם רעב שונאיך האכילהו לחם:
ה"ג שאם היה קשה עליך באוכל תשברו אותם או בכסף:
אמרין כך היה ר"י עושה כשהיה רואה שר חשיב בא לעיר היה משלח ליה מתנות מאכלים:
מאי אמר. כלומר מאיזה טעם דאים יבוא לפניו דין יתום ואלמנה אמצא חן בעיניו לפייסו עבורם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda