ה"ג בפסיקיא אבל לא בחבל ר"י מתיר א"ר בא בחבל שחול היא מתני' בחבל שהוא משוחל כלל אר"י כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו הא רבנן לא אלא בגין דתנינן קדמייתא בשם ר"י תנינן אוף הדא בשם ר"י ר' שמואל וכו'. וה"פ בחבל שחול הוא דמתיר ר"י והיינו חבל שעשוי לימשך בו דברים הנצרכים ולא מבטל ליה ורבנן סברי דגזרי' בחבל שחול אטו שאר חבלים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 15 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הא רבנן לא. קשיא ליה למה קאמר כלל אר"י וכו'. וכי לא מודו רבנן נמי בהא שכל קשר שאינו של קיימא שאין חייבין עליו אלא בשביל דתני בתחלה ר"י מתיר תני נמי בסיפא כלל אר"י:
כיני מתניתא. כן היא מתני' כלומר לעולם ר"י הוא דקאמר הכלל וה"ק כל קשר שאינו של קיימא כגון עניבה והוא לשעה אין חייבין עליו אבל אם עשאו שיהא קיים לעולם אלא שאין הקשר חזק כגון עניבה אפ"ה הוי קשירה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda