גמ' מקדשין. מי חטאת בחרס שנשבר וראוי ליתן בין פצים לחבירו מפני שאינו מקבל טומאה. דשברי כלי חרס אינן מקבלין טומאה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 8 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכלי חרס קטן שהוא שלם. אפי' מחזיק כל שהוא מקדשין בו אם כן ה"ה כאן:
הוי וכו'. אלא אין טעמו של רבי שמעון בן לקיש אלא מפני שאין עליו תואר כלי וכתיב מים חיים אל כלי:
וקשיא על דר"י. דאמר דמקדשין בו:
לפסול את הגויה אינו פוסל. דהא בעינן שישתה דוקא רביעית משקין טמאין ואפ"ה מכשיר לקדש בו:
אלא רבי יוחנן סובר כרבי יוסי. דבכלי חרש אפי' בכל שהוא מקדשין:
ופריך כלום אמר רבי יוסי דמקדשין בכל שהוא דוקא בכלי שלם. אבל מנ"ל לר"י דאפילו בכלי שבור ואינו מחזיק רביעית דמקדשין בו ואנן בשבור קיימין:
תני רבי שמעון בן יוחי. דאין מקדשין כרשב"ל:
הדרן עלך פרק המוציא יין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda