קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 21

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מה אנן קיימין. במאי קאמר רב דסגי בהטפת שמן:

אם במחוי. פי' בחלב מהותך לא בעינן הטפת שמן שמעצמו נמשך אחר הפתילה:

ואינו קרוש. כל זמן שהנר דולק ה"ל כמחוי ואף החלב כיוצא בו:

ואם בשאינו מחוי. ואם בחלב שאינו מהותך מאי מהני הטפת שמן:

אתא ר"ח. ואמר דהכי אמר רב ברונא בשם רב דחלב מהותך וקרבי דגי' שנימוחו מותר להדליק בהן ואפי' בלא הטפת שמן:

עני מייתי קומי רב. היה לו עת לבוא לפני רב ולא בא:

א"ל. רב היכן היית שלא באת בזמנך:

א"ל. שהלך ליקח שמן זית לנר של שבת:

א"ל. רב ולא היה לך קרבי דגים היה לך להדליק אותן. ומותר להדליק בהן וכשמעתתיה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda