ואינו חושש שמא יבוא לידי סחיטה או משום כבוס:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רוקק ושף. הרוק ברגלו שלא יהא נראה ולא אמרינן דלמא אתי לאשוויי גומות:
בשאין שם פסיפס. הוא רצפת אבנים אבל כשהקרקע מרוצף מותר לשפשף אפילו בשבת דליכא למיחש למידי:
וכל דבר שהוא מחוסר לרוח. פי' שהרוח מחסרו ומפררו לחלקים דקים חייב משום זורה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda