ולא משום שגגת שבת את תופסו. וקמיבעיא ליה אי ימים שבנתיים הויין ידיעה לחלק א"כ מאי פשיט ליה מנדה דנדה מאי ימים שבנתיים איכא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מזיד בשבת ושוגג במלאכות. שאלו מהו שיהא חייב על כל מלאכה ומלאכה מי אמרינן שבתות כגופן דמיין מחלקין וחייב על כל אחת ואחת או לאו כגופן דמיין והרי עשה מלאכה אחת עשר פעמים בהעלם אחד ואינו חייב אלא אחת:
שוגג בשבת ומזיד במלאכות מהו לעשות תולדות כעיקר. ולחייב אתולדה במקום אב או לא:
ותניי דבית רבי כן. היינו כמו ששנינו במתניתין:
הדא היא מזיד שבת ושוגג מלאכות. שהרי אע"פ שהוא יודע שהוא שבת הוא סובר שאינו חייב על המלאכה ומיבעיא ליה אם נתחייב אתולדה במקום אב או לא:
הדא הוא שוגג בשבת. שאינו יודע שהיום שבת:
ה"ג הדא הוא שוגג בשבת ומזיד במלאכות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda