גמ' שאינה קטומה. שדרך לפזר אפר ע"ג גחלים להפיג חומו שלא יוסיף הבל בשבת תבשיל שנתבשל כל צרכו לא חיישינן אם נתבשל והולך בשבת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעי. פריך:
מצטמק ורע לו. מתמעט וכויץ לשון שדים צומקין ודוקא אלו כדתנן במתני' וזהו. שאר תבשילים דמצטמק ויפה לו אסור:
דלמא לא קאמרת אלא במים חמין. שמצטמק ורע לו בכל ענין לכך התירו:
אסור לשהותן. דקסבר לא שרו ב"ה אלא להשהות חמין ותבשיל בגרוף וקטום אבל באינו קטו' בכל ענין אסו' וקשי' לי' מתני' דמשמע מיהת לאח' שצלו כל צרכו מותר להשהותן על הגחלי':
תבשיל בשר שור. רבותא קמ"ל אפילו בשר שור שצריך בשול רב:
ותייא כיי. פי' ואתיא כי האי:
כמאכל בן דרוסאי. לסטים היה ומבשל בישולו שליש:
השופת. המעמיד:
מתרין בו. שיקחנה מע"ג גחלים:
ה"ג כשיתבשל כמאכל בן דרוסאי חייב. דהוה כאלו גמר בישולו:
בעי. פריך:
לשהות. חמין ע"ג כירה שאינה קטומה אמרי' לעיל דאסור:
ולהחזיר מותר. בתמיה:
דלמא לא קאמרת. דמותר להחזיר אלא בפסח דבני חבורה זריזין הן:
אתא רבי אחא וכו'. ואמר בפי' דלא נאמרו הדברים אלא גבי פסח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda