קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 20 · הלכה 1 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מה אם תמן. במתניתין שמכשירה לכלי מתיר כ"ש בברייתא שכבר היא כלי דשרי:

אתיא דר"א כר"י. הלכך הכא שרי דמכשירי אוכל נפש הוא וכדפרישית במתניתי':

כדברי המכשיר. כלומר כדברי המתיר לעשות אהל עראי ביום טוב:

ובלבד מלמעלן. שיהא דבר פרוס מלמעלה מערב יום טוב א"נ שיהא פרוס מלמטה ובי"ט יפרסנה מלמעלה:

ריבעה. מטה שיושבין ושוכבין עליה כך פי' בגליון ול"נ שהוא חתיכת ארז כמו רביע של ארז שבפ"ג דמדות שהן לוחות של עץ:

והוון פרסין קליעין. והיו פורשיין קלעים מע"ש כרוחב ד' אמות ולמחר היו פורשין כל הקלעים:

סברון מימר. סברוה שעשו כן מדעת ר"י בן פזי:

בדקו ומצאו. שר"י ב"פ לא התיר להן אלא אם כן פרסו רובו מערב שבת אז מותר לפרוס כולו בשבת:

אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת. שאין בזה בניין ואינו אסור אלא מדרבנן:

ההן כילה. האי פרוכת שעל ארון הקדש מהו למפרסה בשבת:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda