תמן תנינן. לקמן בפ' האורג:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג ותני עלה חוץ מן המבעיר. מדאסר רחמנא שריפת בת כהן בשבת דמקלקל הוא ש"מ דמקלקל בהבערה חייב כגון השורף כלי דמקלקל הוא:
ומן העושה חבורה. מדאיצטריך קרא למישרי מילה מכלל דשאר חובל חייב:
אפי' א"צ לדם ולאפר. דלכ"ע מקלקל הוא אפ"ה חייב כדמוכחי קראי:
פליג' על ר"י. דסובר דאף חובל ומבעיר אינו חייב אלא בצריך לדם ולאפר קשיא עליה ממתני' דפ' המניח:
חייב. חצי נזק דמשונה הוא:
פטור. מפני שמתחייב בנפשו:
שלא לצורך. ודאי שלא לצורך ואדם דומיא דשור נמי שלא לצורך הוא ואפ"ה פטור מפני שמתחייב בנפשו שמעי' מיניה דאפי' שלא לצורך מקלקל בחבורה חייב וקשה לר' יוחנן:
ומשני תני. הא דפטור במתני' מתשלומין לאו משום דליהוי ביה חיוב מיתה דהא מתני' אפי' בשוגג דליכא חיוב מיתה מיתוקמא והא דפטור מתשלומין כר"ח בריה דר' הלל וכו':
בשוגג חייב חטאת. ה"ה כל שבמזיד פטור בשוגג נמי פטור:
ה"ג מאחר לצורך הוה מתחייב בנפשו. וה"פ הא דקתני במתני' מפני שמתחייב בנפשו ה"ק מפני שאם עשה במזיד היה מתחייב בנפשו הלכך שלא לצורך ובשוגג נמי פטור כדילפינן ממכה בהמה:
מן הדא. מהכא ילפינן דאפי' בשוגג פטור וכן הוא בבבלי פרק המניח מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת הוקשו יחד דמה מכה בהמה לעולם משלם ואפילו בשוגג וכדאמרי' אדם מועד לעולם אף מכה אדם דפטריה קרא מתשלומין דכתיב יומת לעולם פטור ואפי' בשוגג הואיל ובמזיד שייכא מיתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda