הא ללבשן. ביום טוב שרי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת הקרקש. כלי שמקשקשין בו לתינוק:
לכסות בהן את הכלים. אע"ג דמלאכתן לאיסור לצורך גופו שרי ה"ה תכשיטין אע"ג דאסור לשלחן מותר ללבשן:
מתניתא אמרה כן. בתמיה הלא ממתניתא מוכח שאסור ללבוש תכשיטין ודלא כר' מונא:
דתנינן. בפ"ק דביצה כל שניאותין בו בי"ט מותר לשלחן:
ומה הדא דתני וכו'. כלומר ורבי בון הא משמע בהך ברייתא שאפי' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך כלי שמלאכתו להיתר וכ"ש תכשיטין:
ומשני בשיש עליהן תואר כלי. שמלאכתו להיתר בלאו הכי הוא דמתירי' לטלטל אבל בלא"ה לא:
עד כדון תכשיטי' של זהב. הוא דאסור לצאת דחיישינן דלמא משלפא ומחוי דחשיבי מי אסרי' אף תכשיטי' של כסף או לא והרבה פירושים אמרתי בשמועה זו וזה הנ"ל עיקר:
אמרין בשם ר"י אסור וכו'. איכא דאמרי משמיה דר"י דאסור וא"ד משמו דמותר:
אנא ידע רישא וסיפא. אני יודע מה שהיו אומרים שר"י פעמים אוסר ופעמים מתיר:
טליין דקיקין. נערות קטנות היו מתגדלין בדירתו של ר"י והיו יוצאים בתכשיטים של כסף:
אתא. ר"י ושאלו לר"ז:
א"ל לא תאסר. דמוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידין:
ולא תישרי. דמדינא אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda