גמ' במחט שבכליו. שבבגדיו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בדוגמא שבאזנו. מעט צמר צבוע אדום או שחור וכן כל מיני צבע שמראה בהם דוגמא לאחר כזה תרצה או כזה תרצה כל השנוין כאן אינו אלא שנותנין אותו בני אומנות עליהם בצאתם לשוק כדי שיכירו מאיזה אומנות הם וישכרום למלאכה:
אומן המוציא דרך אומנתו. שהוא רגיל לצאת לפרקים כן בחול חייב:
דתנינן תמן. לקמן פרק במה אשה לא תצא אשה במחט הנקובה וכו' ואם יצאה חייבת חטאת דברי ר' מאיר והכא פוטר החייט במחטו:
רבי מנא אמר. להך שינוי' בסתמא ולא משמיה דרבי יוחנן אבל רבי אבין אמרו בשם רבי יוחנן:
תמן. מחט הנקובה דרך הוצאה בכל הנשים הלכך מחייב:
ברם הכא וכו'. אבל כאן טפילים הקטנים בני החייטין אי נמי כל שאינן חייטין גמורין יוצאין במחט אבל שאר החייטין אין יוצאין בהן לכך פטורין:
דתנינן תמן. בסיפא דהך מתני' דחכמים פליגי על רבי מאיר בכובלת ובצלוחית של פלייטון משמע הא במחט הנקובה מודים חכמים לרבי מאיר דחייבת חכמים דרבי מאיר מני ר"י ואלו הכא פוטר ר"י בשאר כל אדם:
תיפתר. תפרש למתני' באשה המגדלת שער במחט והוי כאומן דרך אומנתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda