קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

צבר של קורות. קורות צבורות זו ע"ג זו:

שלחה הוה. אומן לעבד עורות:

ראשי גיזיות. הצמר שנשתייר לאחר הגיזה דה"ל מעשה כל דהו שרוצה לישב עליהן:

אפי' מלן. הוא קשירה רחבה אם עשאה מע"ש דיו ומותר לטלטלן בשבת:

מלן. כמו מללן כדאיתא במ"ק הקורע מתוך המלל:

חריות. ענפים קשים כעץ משהוקשו שדראו' של לולבין ונפלו עלין שלהן קרי להן חריות:

שגידען. שקצצן:

לאהלין. לכסות בהן או לקני' הנצרכי' לאהל:

צריכות קישור. קודם שבת להוכיח שלישיבה עומדים ואז מותר לטלטלן:

קישורים דרב. כשקצץ לאהלין צריך שיקשור כל הקוצין שבחריות:

בכלים. כשקצצן לשכיבה:

עד שיהיה להן תואר כלי. ואפילו בקישור כל דהו סגי:

אם אומר את וכו'. פי' דאין לומר דבעינן גם לשכיב' עד שיקשור כל הקוצין:

אין מעשה גדול כזה. ואיך יחמיר רבב"ח כל כך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda