קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 7

בזדון שבת ושגגת מלאכות שאלו. יודע שהוא שבת אלא שסבור שמלאכה זו מותרת הוא דשאיל ר"ע מר"א והכי קמיבעיא ליה מי אמרינן גם בזו לחלק כל מלאכה לעצמו או דלמא דוקא בשגג בזה ובזה הוא דאמרי' חילוק מלאכות אבל לא בזדון שבת ושגג' מלאכות דאינו חייב אלא אחת על כולן:

בדה תנינן. במתניתין דכריתות מלאכות הרבה אבל על השבתו' לחייב על כל מלאכה שעשה בכל שבת דנימא דשבתות כגופן של מלאכה שאינן דומין זה לזה כגון זרע וקציר בהעלם אחד בזדון שבת. ושגגת מלאכות ודאי לא מתחייב ואפי' עשה אותה מלאכה כמה פעמים בכמה שבתות אינו חייב אלא אחת ונראה שכך היתה גרסתו במתניתין ששאלו על מלאכות הרבה אבל שבתות הרבה לא הזכיר בשאלתו וכן נראה מהא דאמר לקמן ותניין דבית רבי כן העושה מלאכות הרבה וכו' כמו ששנויה במתניתין ש"מ דיש תנאים אחרים ששנו המשנה בענין אחר:

בשגגת שבת וזדון מלאכה וחזר וכפלה בכמה שבתות שאל ר"ע לר"א מי אמרינן ימים שבנתים הויין ידיעה לחלק או לא:

בדה תנינן. במתניתן דכריתות ששאל לו על שבתות הרבה אבל על המלאכות ודאי לא מתחייב אפילו לר"א:

הא רבי זעירא וכו'. כמו גופא אמר רבי זעירא וכו':

הודי ליה או לא הודי ליה. וה"פ מי הודי ליה ר"ע לר"א או לא הודי ליה ובספיקו עומד:

כל הדא הלכתא. דר"פ כלל גדול אתיא כר' ליעזר אבל רבנן דהיינו ר' עקיבא סוברים דבכולהו אינו חייב אלא אחת ש"מ דלא הודי ליה:

ה"ג הא רבי בא בשם ר"ח אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו הודי ליה או לא הודי ליה מן מה דמר ר"ש רבי אבהו בשם ר"י בר חנינא כל הדא הלכתא כרבי ליעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה דלא הודי ליה. וה"פ לרבי בא נמי מיבעיא ליה אם הודי ר"ע לר"א לבתר דשמעה מיניה או לא ופשיט ליה דלא הודי ליה מהא דריב"ח דהא במתני' שגגת שבת וזדון מלאכות נמי תני ואפ"ה קאמר דלרבנן אינו חייב אלא אחת ש"מ דלא הודי ליה והא דאמר רבי זעירא קומי רבי יסא וכו' עד הדא אמרה דלא הודי ליה ל"ג הכא ושייך לקמן גבי הא דאמר רבי חזקיה בשם רבי בא וכדבעינן למימר התם: