קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 11 · הלכה 5 · Segment 4

עמוקה הספינה עשרה. לתוכה דהוי רה"י:

ואינה גבוהה. שפתה י' מן המים כגון שמשוקעת במים מכובד משאה:

מטלטלין מתוכה לים. דרך דופנותיה כגון שופכין:

אבל לא מן הים לתוכה. דאין תשמיש מן הים לתוכ' דרך דפנות שאם ימלא וישליך על הדפנות ירדו לקרקעית הספינה ולהכי נקט עמוקה י' דאי אינה עמוקה י' היא גופה כרמלית ומטלטל להדיא אף מן הים לתוכה. ואין גבוה י' נמי דווקא נקט דאי גבוה י' מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור קא מיטלטל דצריך להגביה את ידו למעלה מי' ואע"ג דברשות דאורייתא מר"ה לרה"י מתייב בכה"ג בכרמלית דרבנן לא גזרו והא דנקט עמוקה ואינה גבוה עשרה הא ת"ק בגבוה י' איירי ה"ק לא מיבעיא בגבוה י' דשרו לטלטל טלטול גמור הואיל ודרך מקום פטור קא מטלטל אלא אפילו אינה גבוה עשרה נמי שרי:

ר"י בעי. ר"י פריך לרבי יהודה ממה נפשך:

אין כיני. אם כן אף מן הים לתוכה יהא מותר דהא כרמלית היא:

א"ר אבין לעולם מפני שעמוקה עשרה אסור לטלטל מן הים לתוכה והא דשרי מתוכה לים מפני סכנה לפעמי' נכנסים המים לספינה דרך נקב ואי לא שרית ליה לטלטל מתוכה לים יבואו לידי סכנת נפשות שיטבעו בים: