קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 11 · הלכה 2 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה אנן קיימין. הא דתני במתני' פחות מכאן פטור במאי עסקינן:
2
רשות בפני עצמה היא. וה"ה דהמ"ל דא"כ היינו רישא וחייב ה"ל למיתני:
3
מותר. לטלטל ממנו לרה"י ולה"ר דמקום פטור הוא וא"כ מאי קמ"ל הא מתני' היא:
4
ובלבד שלא יחליף. שלא יטול הכלים ששבתו ברה"י ויוציאם לרה"ר:
5
ופריך ולא כן וכו' כל המעכב דריסה. דהיינו כל שאין רבים דורסין אותו הוי מקום לעצמו וכרמלית הוא ומתני' מותר אפי' לכתחלה תני כדמסיק ר' יוחנן:
6
ומשני א"ר יודן הא דאמר חייא בריה דרב. דה"ל כרמלית היינו כשהוא באמצע רה"ר אבל מן הצד לאו כרמלית הוא אלא בטיל לרה"ר וסתם בור מן הצד הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda