אבל מטייל הוא. בסנדל שנפסק בשבת עד שמגיע לפתח חצירו אע"פ שאסור לצאת בו לרה"ר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באיסטרטן. רחבות קטנות והן בתוך החצר:
מן דמטון לפילי. כשהגיעו לפתח הרחבה:
א"ל. ר"ז:
זהו פתח חצירך. ואסור לך לצאת יותר:
כרך סובנה. כרך סיב של דקל ע"ג סנדל שנפסק בשבת ויצא בו:
אגוד מלבניקי. אגודה של ירק ששמו מלבניקי:
מן המוכן הוא. דחזי למאכל בהמה ומותר לטלטלו:
ה"ג טלקיה לחנותא דחליטרא ויקר אוף ציבחר הזה סרד יקר. כן הגירסא ביבמות וה"פ היה זורק לסנדל שנפסק לו בשבת לחנות של תכשיטים ומרגליות ושאר דברים יקרים ואמר אף שנפסק המעט הזה מ"מ כבגד שרד היקר הוא חשוב כלומר מותר להביאו לרה"י:
טלקיה. השליך ותשלך את הילד מתרגמינן וטלקת ית טליא:
דחליטרא. תכשיט ותעד נזמה וחלייתה מתרגמינן ואיתקנת בקדשהא ובחליטא מרגליתא:
מטלק ליה. היה זורקו ברה"ר במקום שנפסק:
מהו להחליף. שהסנדיל יש לו שתי תרסיות והן של עור מקום קביעות הרצועות אחת מבחוץ ואחת מבפנים לבין שני הרגלים כעין שיש למנעלים שלנו וכשנפסקה החיצונה ראוי להפוך המנעלים וליתן של שמאל בימין וקמבעיא ליה אם מותר להחליף ולא גזרי' דלמא מחייכא עליה ואתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים:
אפילו כן. אע"פ שאני מתיר צא וראה אם יש זקן ות"ח אחד ויסכים עמי להתיר אז תסמוך עלינו לעשות מעשה להיתירא:
שהוא מין מלבוש. אע"פ שמהפך המנעלים:
דתנינן. בפרק מצות חליצה:
חליצתה כשרה. ש"מ דמלבוש הוא אפי' בהפוך:
הדא דתימר. הא דאמרן דבשל שמאל בימין חליצת' כשרה ויוצאין בו בשבת בשנתנו לאורך רגלו אבל כשנתנו ברוחב רגלו צריך שיחפה הסנדל רוב רגלו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda