גמ' ועשית כל מלאכתך. דרוש כל לשון כלה מעשיך שסוף מעשיך תעשה בששי ולא בשביעי והאי קרא בפרשת יתרו כתיב:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ששת ימים וגו' בפ' משפטים כתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות קרינן האי וביום השביעי. גם ארישא דקרא דלפעמים יעשה מלאכה אף ביום השביעי:
בעובדי ביידן. שלא יעשה מלאכה בידים משא"כ כשנעשית המלאכה מאיליה שרי:
ומשני כהדא דתני פותקין וכו'. להכי איצטריך ששת ימים תעשה מעשיך וביום וגו':
פותקין. פותחין עושין נגר קטן משפת המעיין לגינה:
קילורית. תחבושת לרפוא':
מוגמר. לבונה ומיני בשמים נותנין על האש ומעשנין הבגדים שיהא נודף ריחן:
גפרית. תחת כלי כסף שמציירין בהם פרחים וצורות בחרט ומעשנים בגפרית והן משחירות וניכרות:
לריחים של מים. וכ"ש של יד ושל חמור דאדם מצווה על שביתת בהמתו:
מפני שהריחים משמעת הקול. ואוושא מילתא ואיכא זילות' לפיכך אסורה:
יאות רבי סבר כרבי יהודה. לקמן בפ' במה מדליקין דמתיר ליקוב שפופרת של ביצה וליתן בצד הנר שתהא מנטפת מתיר נמי כאן גבי ריחים וצריך לטעמא דידך דריחים אסורה מפני שמשמעת קול:
ברם כרבנן. אבל לרבנן דפליגי עליה דר"י ואוסרין לקמן בביצה משום שלא התחיל מבעוד יום בכל טיפה וטיפה ה"נ אפי' בלא טעם השמעת קול אסור משום שלא התחיל במלאכ' מבעוד יום בכל חטה וחטה:
משום שלא התחיל בכל טפה. ה"ל כהתחלה בפני עצמו שהרי הם דברים נפרדים כטיפי מים:
א"ר יוסי בר בון. טעמא אחרינא לאסור ריחים דגזרינן שמא ישכח ויתקע היתד שלא יטחנו עוד או יסיע יתד שהריחים נשענת עליו וזהו איסור דאורייתא משום בנין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda