כתב. בגט כתיב וכתב לה ודרשינן וכתב אבל לא וחקק בסכין בטבלא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 12 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכתב ולא המטיף. שעושה נקודות כעין אותיות:
לא השופך. מפרש בסמוך:
כגון הדין דינרא. שהוא מכה בקורנס חותם המטבע על הדינר ותוכות וסביבות צורת החותם שהיא שוקעת והם מלאים דוחקין את תוכו וסביבות צורת הדינר וכנגד שקיעת רושם החותם אין הדינר של זהב נדחק וממילא הצורה עומדת במקומ':
כגון ההן פנקסא. כעין אותן של סוחרים שחוקקין עליהם בעט:
בשלא עירב הנקודות. שלא חזר והעביר הקולמס על הנקודות ועשאן אות שלם אבל עירב את הנקודות יחד כשר:
אפילו עירב את הנקודות. יחד פסול דלא הוה כתב:
אילין בני מדינחא ערומין סגין. אלו בני מזרח חכמים הם ביותר:
כד חד מנהון וכו'. כשאחד מהם רוצה להודיע לחבירו דבר סתר:
הוא כותב במי מילין. שהם מי עפצים כותב בהם ע"ג הנייר ואינו ניכר הכתב ההוא לשום אדם וסוברים שהוא נייר חלק:
וההן דמקבל כתבייא. והאי דמקבל כתב הוא:
הוא שופך על הנייר דיו שאין בה עפצים. אלא קומוס וקנקנתום והוא קולט מקום הכתיבה של מי עפצים וניכרת הכתיבה והיינו השופך לאחר שנכתב הגט במי עפצים והוא פסול שאין כתב על גבי כתב:
עשה כן בשבת. ששפך הדיו על נייר כתוב במי מילין מהו שיהא חייב:
וסיקרא על גבי סיקרא. פטור שהרי הוא כבתחילה לא כתב ולא מחק:
משום מוחק. שהוא מוחק התחתונות של סיקרא:
משום כותב. העליונות של דיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda