גמ' א"ר חיננא מתני' וכו'. עיקרה של סוגיא זו בר"פ אין צדין אמתני' דאין צדין דגים מן הביברין בי"ט אבל צדין חיה ועוף מן הביברין בי"ט קאר"ח דמתני' דהתם דלא כר"י דמתני' דהכא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 13 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הא לגינה ולביברין פטור. וכיון דלביבר לא חשיב צידה א"כ הצד מן הביבר צידה ממש היא ואסור בי"ט וע"כ מתני' דביצה דלא כר"י:
ה"ג דלא כר"י דתנינן הצד וכו' הא לגינה ולביברין פטור ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין בי"ט מחלפא שיטתין דרבנן וכו':
ופריך מחלפא שיטתין דרבנן. כלו' מתני' כרבנן נמי לא אתיא:
ה"ג וצבי לגינה ולחצר ולביברין ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין בי"ט הא מגינה ומחצר לא. וה"פ ממתני' דהכא שמעינן דלרבנן הצד חיה ועוף בגינה ובחצר חייב דהוה צידה א"כ קשיא למה אינו מתיר התם לצוד גם מגינה וחצר חיה ועוף בי"ט:
ומשני כאן בשבת איירי בחצר מקורה. הלכך הוה צידה והתם באין צדין איירי בסתם חצר שאינו מקורה לכך לא קאמר אלא ביברין ולא חצר:
ופריך והא תנינן גינה. בדברי חכמים במתני' וגינה ודאי אינו מקורה:
אית לך מימר גינה מקורה. בתמיה שהרי צריך הוא לגשמים:
כאן במתני' דשבת איירי בחצר קטן והתם איירי בגדולה אפי' בביבר גדול ולכך לא תני חצר בהדייהו:
מה ניתני. אם תנינן במתני' באין צדין בדברי רשב"ג זה הכלל כל המחוסר צידה חייב וכו' כמו ששנינו במתני' בשבת כל המחוסר צידה פטור וכו':
ה"ג ולא בנעל לתוכה אנן קיימין. וה"פ א"ל ודאי שאין לשנות כן שהרי מתני' די"ט איירי כשחיה ועוף כבר נעולים בביבר והוא רוצה ליטלן ממנו ואיך שייך למתני חייב ופטור אלא כך תיתני במתני' די"ט אסור ומותר ובשבת חייב ופטור:
כל שהוא מחוסר נשבים. שצריך לבקש תחבולות ע"י מצידות לתפשו היינו מחוסר צידה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda