גזז סתם. ולא אמר אם לטוות אם לארוג מהו כמה יגוז ויהא חייב עליו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשמעינא מן הדא. כמו תא שמע:
אם בקולמוס. סתם כדי לכתוב שתי אותיות:
אם להגיה. אמר בפירוש שנוטלו להגיה די אם יש בה דיו כדי להגיה אות אחת חייב ורישא על כרחך בסתם איירי דאי במפרש הוה ליה למתני אם לכתוב אלא ודאי דבסתמא אזלינן לקולא:
תמן תנינן. במסכת בכורות פרק ג':
עושה מקום לקופיץ. מפנה השיער מכאן ומכאן למקום שחיטת הסכין:
ותולש את השיע'. לכאן ולכאן למקום חתך הסכין משום חלדה ולא אמרינן דהוה כגוזן את הבכור:
ובלבד שלא יזיזנו ממקומו. שלא יאמרו גזיזה עביד בקדשים אלא יניחנו מסובך עם הצמר מכאן ומכאן:
לראות מקום מום. להראותו לחכם אם מום קבוע או מום עובר הוא מניחו מכאן ומכאן:
ה"ג ר"א בשם רשב"ל התולש בשבת פטור. כיון דאין דרך לתלוש צמר אלא לגזוז וה"ל תלישה כלאחר יד ופטר:
ה"ג מחלפא שיטתיה דרשב"ל דתנא התולש וכו' חייב משום שלש ואמר רשב"ל התולש חייב משום וכו' משום מכה בפטיש אר"י בר' בון ולא פליגון דלא דמיא עוף שאין לו גזיזה וכו' וכ"ה בבבלי וה"פ קשיא דרשב"ל אדרשב"ל דהכא פוטר בשבת (ובקדשים) וכאן אומר שהתולש חייב משום גוזז ומשני ר"י בר בון דלא דמיין:
המורטה. לצד זנבו שהוא קשה מורט שערו מכאן ומכאן ומשליך הקנה ונותן השער בכר וכסת:
והקוטמה. לאחר שתלשו חתך ראשו שהוא דק וראוי להניחו בכר וכסת:
התולש את הכנף. שתולש נוצה גדולה מן הכנף של עוף:
עוף שאין לו גיזה. שאין דרכו לגזזו בכלי והלכך כשתולש הנוצות ביד היינו גזיזתו וחייב:
תלש. מן בהמה שמתה חייב למה שתלישתה היא גזיזתה כ"ה בעוף משא"כ בבהמה בחיותה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda