מתני' אמרה כן. מברייתא שמעינן דאין מתרפאין מגילוי עריות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 4 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותני כן. דתנינן בבריית':
הותר מכלל שבת. הותר לחלל שבת:
הותר מכלל שבת ולא להתרפאות. כלומר מהו הותר מכלל שבת ודאי להתרפות קאמר ובגילוי עריות אפילו להתרפאות אסור:
לא סוף דבר לאו דוקא גילוי עריות ממש אלא אפילו איסור המביא לידי ג"ע כגון לשמוע את קולם אסור:
כהדא. כהא אדם אחד אהב אשה בימיו של ר"א:
וסכן. ונפל לחולי שיש בו סכנה מחמת אהבתה:
אתון. ושאלו לר"א מהו שתהא עוברת לפניו אותה האשה ויחיה:
א"ל ימות. ולא תעשו כן לעבור לפניו ערוה:
מהו שיהא מותר לה להשמיע קולם לפניו כדי שיחיה:
מה הוות. מה היתה האשה ההיא אשר אהב אם פנויה או אשת איש:
פליגי בה רבי יעקב בר אידי ור"י בר נחמן:
מאן דאמר אשת איש ניחא. דקאמר ר"א שימות ולא תהא עוברת לפניו:
ומאן דאמר וכו'. כלומר אלא למאן דאמר פנויה היתה קשיא דהא איש אחד ששמו בר כיחא אהב אשה אחת בימיו של ר"א והתיר ר"א להעבירה לפניו וע"כ לומר כאן בפנויה וכאן באשת איש וקשיא למאן דאמר דאפילו בפנייה אסור ר"א:
ומשני ואפילו תימר וכו'. דלמא לעולם כאן וכאן בפנויה והא דאסור:
תיפתר שנתן האיש ההוא עיניו בה כשהיתה אשת איש. ומשום לתא דאשת איש אסר לי' רבי אליעזר:
אית דבעי מימר. איכא דאמרי לכך אסר ר"א אפילו בפנויה שהיתה אשה גדולה ולעולם לא תינשא לו ואע"ג דהיתה פנויה היה איסור שיראנה שהרי לעולם לא ישאנה דנימא שיראנה שמא יקדשנה והלכך אסר ליה ר"א:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda