קריאה במקור

פירוש הרא"ש על נדרים · דף 30b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אלא אף במי שדרכו לפרש. לפי שסופו לירד ליבשה:

שלא נתכוון זה אלא ממי שהחמה רואה אותו. בגמרא מפרש:

מדלא קאמר מן הרואין. ואפי' אמר מן הרואין נתכוונתי לא צייתינן ליה דלא נדר איניש אדעתיה דנפשיה היכא דאיכא שינויא כדאמר לעיל (דף כה.) גבי אסקונדרי:

לאפוקי דגים ועוברים. שאין החמה רואה אותם:

אסור בקרחין כו'. בגמ' מפרש טעמא:

אסור בקרחים ובבעלי השיבות. וכן נמי במי ששערו לבן:

מדלא קתני הנודר בבעלי השער. האי טעמא לפרש קרחין ובעלי שיבות נמי כבר היו שחורי ראש וכן מי ששערו לבן סופו משחיר:

דזימנין מכסי ראשהון וזמנין מגלו. וניכר משחרותם שהם אנשים דנשים לעולם מיכסו ולכך מקרו אנשים שחורי הראש:

וקטנים לעולם מגלו. אנשים ונשים ואין ניכר בשחרותם בין איש לאשה:

מותר בנולדים. באותם שנולדו אחר נדרו דילודים משמע שכבר נולדו:

ר"מ מתיר אף בילודים. בגמרא מפרש:

ולא מיבעיא בנולדים ואלא ממאן אסר. ה"ה דה"מ לאקשויי מאי אף:

מן הנולדים אסור אף בילודים. דבין אותם שנולדו ובין אותם העתידים להוולד בכלל נולדים נינהו:

הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו. בימי ירבעם ראשון למלכי ישראל נאמרה נבואה זו:

ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם. ורבנן סברי דבלשון בני אדם לכולהו קרו נולדים ור"מ סבר דוקא בעתידים להוולד:

לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד. ופליג אתרוייהו ואף מן הילודים אסור בשניהם:

לאפוקי דגים ועופות. שהם מטילין ביצים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: fe8778c0f8c5a847aaa05079a677b7d1547663d81297959b43b3643c530e02b2