מי לא מודה ר"ע דצריך אמלוכי. ומטעם זה חשיב ליה מינו שהרי על דבר שאינו מינו כלל אינו נמלך ומכל מקום לענין שליחותו לא חשיב עשה שליחותו שהרי שינה שהרי דרך השליח לימלך עליו ואין לו לעשות בלא דעת המשלחו:
קריאה במקור
פירוש הרא"ש על נדרים · דף 54b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא. מה שם התנא דפליג על ר"ע במתני' אבל במעילה כולהו מודו:
אסור בכל מיני בשר. בקר וצאן וחיה:
לאו בר איניש הוא. אלא הדיוט:
אוכליהון כבשר לענין זביני. מי שמניח בשר וקונה אלו:
כגון שהקיז דם דלא אכיל דגים. ומסתמא לא נדר אלא מדבר שדרכו לאכול ביום נדרו:
ע"י שליקה. דלא פרח לבו אלא כשאוכלהו צלי:
ההוא בסוף אוכלא. כשפסק כאב החולי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe8778c0f8c5a847aaa05079a677b7d1547663d81297959b43b3643c530e02b2