גמ' הא חכם לא. בתמיה ומאי שנא הדיוט דנקט:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 12 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מכיון שהוא מסית וכו'. כלומר אין ה"נ דאין חילוק ומתני' לישנא דהדיוט נקט מפני שעכשיו הוא הדיוט:
כיצד עושין לו וכו'. וגרסינן להא בפ' בתרא דיבמות הלכה ו':
וכא את אמר הכין. על מתני' דהתם קאי דקתני משיאין על פי בת קול ומעשה באחד וכו' שהיו שומעין את קולו אני איש פלוני בן פצוני מת והשיאו את אשתו והרי במסית עושין לו כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו והכא את אומר הכן דבשומעין את קולו סגי:
שנייא היא. התם דאמר אני איש פלוני וכו' והלכך אין צריך שיראוהו ויכירוהו דבהכי סגי. ואמר אוף הכא אני. אף במסית ליסגי נמי באומר אני הוא שאומר לך דבר זה ואמאי צריך להערים עליו ולעשות כן שיראוהו דוקא:
שלא יערים. אלא טעמא אחרינא איכא במסית שהיו עושין כן שלא יערים לברוח:
ויערים. ומה בכך וקאמר שצריכין אנו לחוש לזה שלא יברח וילך ויסית עצמו עוד וגם אחרים עמו ועושין כך כדי לתפסו ולהביאו לב"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6add7e00b6d542ebc1185270b96380a1782587c39a5967bc60479f4066130b5