במה היא מיתתו בסקילה. כלומר דר' חייה בר גמדא שאל אם הלכה כהאי תנא דאמר לעיל עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת א"כ קשיא לן מקושש שהרי מיתתו במה היתה בסקילה והרי לא ידעו מיתתו במה עד שפירש להם מפי הגבור' והיאך היו מתרין בו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נישמעינה מן הדא. וברייתא בסיפרא דקתני בהדיא יודעין היו שמקושש חייב מיתה וכו'. אלמא דלא בעינן עד שיודיעוהו באיזה מיתה דאל"כ אפילו חיוב מיתה גופה הוה להו לספוקי שהרי התראתן לאו התראה היתה:
אשכח תני ר' חייא הוצא את המקלל וכו'. כלומר דדחי לה הש"ס דמהתם לא שמעינן מידי דאיכא למימר במקושש הוראת שעה היתה כמו במקלל דע"כ בו צריך אתה לומר לכ"ע דהוראת שעה היתה שהרי לא היו יודעים אם חייב מיתה הוא אם לאו וכדדריש לה בהאי ברייתא דסיפרא יודעים היו במקושש שחייב מיתה אבל לא היו יודעים באיזה מיתה שנאמר כי לא פורש מה יעשה לו ובמקלל הוא אומר לפרוש להם על פי ה' מלמד שלא היו יודעים אם חייב מיתה או לאו וכי היכי דאמרינן במקלל דהוראת שעה היתה ה"נ במקושש ולעולם עד שיודיעוהו באיזה מיתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6add7e00b6d542ebc1185270b96380a1782587c39a5967bc60479f4066130b5