פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 10 · Segment 7

היתה עבודתה בבנים ובבנות וכו'. לקמי' מפרש לה:

והוה ר' זעירה חדי בה. דסבר מימר דלר"א בר"ש קאמר וכדאמרן לעיל לשיטת ר' הילא ואליבא דרבי אלעזר בי רבי שמעון דמפרשינן הא דקאמר דאינו חייב אלא משם מולך בלבד היינו דוקא ביוצאי יריכו דבשאר ע"ז אינו חייב אבל בשאין יוצאי יריכו מתחייב הוא בשאר ע"ז ור' פנחס הכי קאמר היתה עבודתה של שאר ע"ז בבנים ובבנות והוא עבדה באבות ובאמהות חייב שתים וטעמא דכי איתרבו שאר ע"ז לעבודת מולך ולא ליוצאי יריכו איתרבו דעל יוצאי יריכו אינו חייב אלא במולך כדאמרינן לר"א בר"ש ואלו בשאר ע"ז לא הקפידה התורה אלא כל שהוא מעביר חייב הוא ודרך עבודתה מיקרי ואפי' עבודתה בבנים ובבנות והוא העביר אחרים מתחייב והשתא מתחייב שתים חדא מאיכה יעבדו דכל שהעביר עבודתה וחקה היא וחדא מאזהרת מולך דהא איתרבי עבודת מולך לשאר ע"ז דעכ"פ עבודות מולך בענין העברה היא ולפיכך היה ר"ז שמח דמצא סיוע לשי' ר' הילא רבו ואליבא דר"א בר"ש וכדמפרש לה ר' הילא לעיל דלא פליג ר"א בר"ש אלא ביוצאי יריכו דוקא ובהא הוא דקאמר אינו חייב אלא משם מולך בלבד:

א"ל. ר' פנחס ומה בידך ומפני מה אתה שמח בזה ואני לא קבלתי מרב חסדא אלא אליבא דרבנן דסברי דגם בשאר ע"ז חייב ועלה הוא דאיתאמרת דחייב שתים חדא משום דעבודתה בהעברה היא ומתחייב בשם עבודת עצמה ובשאר ע"ז אין קפידא במה שהעביר וחדא משום עבודת מולך דאיתרבי לשאר ע"ז מקרא ואלו לר"א בר"ש לא קאמינא דסבירא לי דר"א בר"ש פליג את"ק לגמרי ולא ביוצאי יריכו לבד אלא דס"ל דאינו מתחייב כלל בעבודה זו בשאר ע"ז ודוקא בשם מולך הקפידה התורה:

אמר ליה ולהדא צורכת. בתמיה וכי אליבא דרבנן צריך אתה להשמיענו דבר זה דפשיטא הוא דרבנן סבירא להו הכי ולפיכך הייתי סבור דדבריך אליבא דר"א בר"ש הן ולהשמיענו חידוש בפירוש דבריו ואם דבריך אליבא דרבנן לא צריכנא לך: