שני לאוין וכרת אחד. כל מקום שאתה מוצא בכתוב שיש שני לאוין אע"פ שאין כתוב בו אלא כרת אחת הלאוין חולקין את הכרת ואם עשאן לשניהם בהעלם אחת חייב שתים וכדמפרש ואזיל מאי ניהו מפטם וסך בשמן המשתה וכדאמר לעיל בפ' ארבע מיתות הלכה ה' ומייתי לה הכא דה"נ הבא על בת אשתו ועל בת בנה או בת בתה בהעלם אחת אפי' למ"ד אין גופין מחלקין הואיל ושני לאוין הן מחלקין לחטאות ועלה שייכא בעון קומי ר' אבהו וכו' וכדפרישית ובתר הכי הא דר' חגיי וכו' כדלעיל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6add7e00b6d542ebc1185270b96380a1782587c39a5967bc60479f4066130b5