היתה מיתתו בחמור' והן לא התרו בו אלא בקלה בהא פשיטא לן דלכ"ע לאו התראה היא מפני שיכול לומר אילו הייתי יודע שהוא עון חמור ומיתתו חמורה כל כך לא הייתי עושה לדבר הזה אלא הא דקמיבעיא לן אם מיתתו קלה היא והם התרו בו בחמורה אי אמרינן דקלה בחמורה מישך שייכא או לא וקאמר הש"ס דעל דעתיה דר' יודן דדריש בערמה שיערימוהו א"כ מאחר שהתרו בו בחמורה כבר הערימוהו אותו לידע שחייב אפילו חמורה וקבל עליו ומכ"ש שקיבל עליו התלה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6add7e00b6d542ebc1185270b96380a1782587c39a5967bc60479f4066130b5