כשהיתה המלכות אונסת. לפרוע המס הורי רבי ינאי שיהו חורשין חרישה הראשונה שרגילין בכל שנה לחרוש בשביעית ולזרעה שיהא להם ממה לפרוע מס המלך:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חד מומר לעכו"ם הוה איעבר בשמיטותא. היה עובר בשביעית והיו היהודים חורשין בשדה:
חמתון. רמיין קובעתיהו. שכשראו אותו התחילו להשליך כלי המחריש' מעל פני החרישה ולכסותם שלא יראה אותם חורשין ויוכלו להשמיט עצמן ממס המלך שיאמרו אין להם ממה שיפרעו והוא ראה אותן עושין כן. קובע מלשון צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ביחזקאל כ"ג:
אמר לון האסטו. לשון מקרא הוא בדניאל ג' ענה נבוכדנצר ואמר להון הצדא ופירושו וכי כן הדבר ואמת הוא:
שרה מרדה. התחילו אתם למרוד ולא לפרוע מס המלך והתחילו אתם להשליך ולהסתיר כדי להשמט מהמס א"נ רמיון קובעתיה שהרימו הגדר סביב השדה בכדי שלא יוכלו להכנס שם הרוצין לחרוש כדי שלא יהו חורשין בשביעית ועל זה אמר המומר אתם מתחילין למרוד במלך שלא לחרוש ולא תפרעו מנת המלך ועיקר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6add7e00b6d542ebc1185270b96380a1782587c39a5967bc60479f4066130b5