רש"ש על סוכה · דף 40b

גמרא דתניא א"ר יוסי ב"ר חנינא כו'. עי' נזיר (כט) תד"ה ה"ג:

[שם אדם נושא ונותן בפירות שביעית כו' שנאמר בשנת היובל כו' וסמיך ליה וכי תמכרו כו'. נראה דדריש וכי תמכרו שב ג"כ למעלה ור"ל אם תמכרו פירות היובל תמכרו ממכר כו' סופך אשר תמכרו ממכר כו'. והתוס' בערכין (דף ל ב) נדחקו בזה] :

שם מה קדש תופס א"ד ואסור אף כו' ואסורה. תיבות ואסור ואסורה ליתנייהו בקדושין ונכון:

רש"י ד"ה וסמיך ליה דל"ש בפירות לתפוס הדמים בקדושה אלא כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה יצא בשר ע"י פדיה כדמים ש"ק כו'. כצ"ל:

בסה"ע ולא לסחורה אלא להפקיר כו'. עי' לעיל (לט) בתד"ה שאין:

תד"ה אין. ואם מסר יאמר כו'. כצ"ל:

תד"ה על ופלוגתא היא בירושלמי כו' יש שאוסר אפי' ע"מ להעלותו כו'. ק"ל דהתנן בפ"ג דמע"ש מ"ד מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו כו' אלמא דשרי ע"מ להעלותו וראיתי בירושלמי ספ"ק שם דמקשה באמת ממשנה זו על מאן דאוסר ומשני שניא היא שהיה אחד מקום פי' שהיה אחד מהן המעות או הפירות (כמו ברישא דמתניתין שם) במקום ר"ל בירושלים וא"כ נוכל לאוקומי גם פלוגתת ר"מ וחכמים דהכא כשהמעות בירושלים וע"ש בשנ"א בפ"א מ"ה ובפ"ג שם בפיה"ק דלמסקנא אפשר לומר דהדר ביה מהאי שינויא ומוקי גם למתניתין בדמאי: