פלפולא חריפתא על בבא בתרא · סעיף 287

וקיימא לן הלכתא כרב נחמן שדיני. ועיין בפרק האיש מקדש בפלוגתא דקדושין שאין מסורין לביאה:

פסק הרמב"ם דהלכה כר"י. כתב הב"י סימן ר"י וז"ל ואני לא ידעתי היכן מצא כן בדברי הרמב"ם ז"ל שאע"פ שתחלת דבריו בפ"ת מהל' תרומות משמע לכאורה שס"ל כר"י שכתב שאינו ילוד אינו מאכיל הלא תכף כתב לפיכך אם היה העובר חלל אינו פוסל את העבדים וזה כדברי חכמים וכו' והגם כי דבריו באותה בבא יש בהן קושיות והויות יצטרך נגר להולמן ולישבן ע"פ סוגית הגמרא ודברי התנאים לא אאריך בזה עכ"ל אבל בספרו כסף משנה מישבו להרמב"ם שפיר ומסיק דדעתו כרבינו ועיין בדברי רבינו דבפרק אלמנה גם שם בספרי תוספות יו"ט:

אמר אביי ובני דן חושים. והא דאמר לבני הא בלא"ה הן לבני לבטל דייתיקי אמר כן. כ"כ התוס':

ובני איתן עזריה. וא"ת אמאי לא הביאו נמי ובני אלה קנז ואלה בני בתיה דכתיב נמי בד"ה א' ד' וי"ל דכיון דמייתי קרא דבסי' ב' דקדים לא הוי אינך אלא כיהודה ועוד לקרא משא"כ ובני פלוא אליאב דבספר אחד מהחומשין כתיב ולי נראה ע"פ הדקדוק דהני תרתי דשמותייהו בוי"ו הוה כאילו המקרא חסר מאחרים שלא זכרום שכן כתבו מדקדקים על ואיה וענה ודומיהם:

דאחוה דרב ספרא. לקמן בסמוך:

וחולק אליבא דמ"ד לקמן דאין השבח לעצמן אלא במה שמגיע לחלקם ולמאי דמסיק רבינו אפי' בכל מצינן למימר דאין דרך שירד להשביח ולא יודיע לגדול שגם הוא ישביח עמו אי לאו דמחיל ליה:

ואף שכר עמלן. גרסינן ופי' הטור סימן רפ"ז שטרחו בשכירת פועלים:

ואפ' אמר הריני כן גורם טור שם: