אמאי לא מהנינמי לרב מרי בנו. אלא טעמא דאמרן דליתיה בירושה היינו דליתיה בתורת ירושה והלכך ליתא במתנת ש"מ שאינה אלא לאחר מיתה וגר דלא מצי להוריש לאחר מיתה לא מזכי נמי במתנת ש"מ כיון שאינה אלא לאחר מיתה כמ"ש הב"י בסי' רנ"ו בשם הרשב"א וכתב על דברי רבינו במאי דדחי לדברי הרי"ף ורב האי וז"ל תמיהני היאך הפריז על מדותיו לדחות דברי הני רבוואתא בגילא דחיטתא דהא טעמא רבא איכא במלתא דאי הוי מהני מתנתא לרב מרי בנו מאן דחזי סבר דמטעם ירושה הוא נוטלן ואתי למימר דגר יורש את אביו ומש"ה אמור רבנן דמתנת גר ש"מ למי שהוא ראוי ליורשו לא תועיל אבל במתנתו למי שאינו ראוי ליורשו לא חילקו בינו לשאר כל אדם עכ"ל:
קריאה במקור
פלפולא חריפתא על בבא בתרא · סעיף 305
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4be543ab9c720d3d423916c297d6522ac2e3f54e612a7d93f2548a1c425c39b