מודה רבא היכא דאניס. כתב הב"י סימן ר"ה דיש לדקדק דמשמע דמאן דפליג עליה סבר דאע"ג דלא אניס כתבינן מודעא וזה לא עלה על הדעת ור"ל דלא כתבינן מודעא אליבא דרבא אפילו היכא דאניס אלא כי הוו בגוונא דפרדיסא שהיה בידו לעשות כמו שאמר אבל כי גזים ליה בדבר שאין בידו לעשות אף על פי שהמוכר אומר מחמת זה אני מוכר לא כתבינן מודעא והיינו דקאמר מודה רבא היכא דאניס וכמעשה דפרדיסא כלומר היכא שהאונס הוא כעין מעשה דפרדיסא דבריר לכ"ע שהיה בידו לעשות כאשר דבר ומאן דפליג עליה סבר דאפילו בכה"ג כתבינן משום דאף על גב דאנן בריר לן דאין בידו לעשות מאי דגזים ליה דילמא המוכר לא בריר ליה או הוא ירא ורך הלבב א"נ כי אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני באונסא דנפשיה קאמר כלומר שאם אמר לעדים פלוני רוצה שאמכור לו שדה פלונית ואיני מוכר לו ברצוני ועתיד אני לתובעו בדין בזביני לא כתבינן כו' ומודה באונסא דאתי מאחריני כו' וכן נזכר פירוש זה בעטור וכו' והאריך עוד ע"ש:
קריאה במקור
פלפולא חריפתא על בבא בתרא · סעיף 114
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4be543ab9c720d3d423916c297d6522ac2e3f54e612a7d93f2548a1c425c39b