קריאה במקור

פלפולא חריפתא על בבא בתרא · סעיף 314

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והה"נ אם קנה קרקע אין יכול למוכרו. כתבו התוס' ומה שהקשה ר"י כשהוא שוטה זבן כו' לאו קושיא הוא דטעמא לאו משום שטות הוא אלא משום דמקרבא דעתיה לגבי זוזי ע"כ פי' דבפ"ב דכתובות דף כ' בר שטיא דזבין נכסי כו' אוקי ממונא בחזקת בר שטיא ומסיק דבקרקעות אביו אבל מה שקנה הוא כשהוא שוטה זבן כו' וא"כ ה"נ נימא כשהוא קטן קנה כו' ותירצו דהתם משום שטות והכא לאו משום שטות כלומר התם טעמא שלא ימכור משום שטות והלכך כי קנה בשטות יכול למכור בשטות אבל הכא טעמא דלא ימכור משום דמקרבא דעתיה כו' הלכך לא נ"מ היאך קנה והיינו דהתם במטלטלי נמי אין מכירתו מכירה כדדייק התם רבינו דתלי טעמא משום דמוחזק הקונה במטלטלי ויכול לומר כשהוא חלים זבין ש"מ דהתם משום שטות הוא:
2
כשהוא בן שלש עשרה שנה. דהא דנקט בת י"ד לאו דוקא אלא מעשה שהיה כך היה כדאיתא בגמ':
3
דאית ליה הנאה גדולה. לשון הרשב"ם:
4
לגיטין ולקידושין. וה"נ בסידורן של המסכתות גיטין וקדושין ובתיו"ט כתבתי הטעם: ה"ג
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e4be543ab9c720d3d423916c297d6522ac2e3f54e612a7d93f2548a1c425c39b