אע"פ שלא יטול הבכור חלקו כאחת. דמסתמא לא אמר הכתוב שיטול חלקו ביחד כשיש לפשוט טענה וטעם וכבר כתב הב"י סימן קע"ד דלהרמב"ם ורבינו לעולם יש לנו לקיים גזרת הכתוב למיתן ליה תרוייהו אחד מצרא:
קריאה במקור
פלפולא חריפתא על בבא בתרא · סעיף 49
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פסידא ליתמי. לאותן שאין כתובת אמן גדולה כשלהם הרוצים להעלות יפה דינר:
ולשון מעלין אותם בדמים. דברייתא דלקמן:
או אטול את הכל בדמים. אם לא תרצה ליקח לך הפחות וכדמסיק הרי אני קונה הכל או עד השיעור אם חפצך וכו':
אבל בכל אחת מן השפחות יאמר כו'. לכאורה כ"ש בב' השפחות ביחד שיכול לומר גוד או איגוד וקמ"ל דאפי' באחת יכול שיאמר כן ולא תימא דהוי כמו שאומר גוד אתה את זו ואני את זו. אך הטור בסימן קע"א כתב בשם הרמ"ה שאם יאמר לו גוד או איגוד בשניהם כאחד אין שומעין לו שיאמר באחד מספיק לי שהרי כל אחד תשמישו בפני עצמו ע"כ ומסיים מהר"ו כ"ץ פירוש שאין האחד צריך להשני לסייע במלאכתו כמו קרקע שיש בו ד"א שאין התשמיש נעשה בו ונגמר בלא כל הד"א וכל כיוצא בו ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4be543ab9c720d3d423916c297d6522ac2e3f54e612a7d93f2548a1c425c39b