גמ' והתניא כו' מות יומת המכה מכל מקום כו' חסדא לרב אשי כו'. נ"ב א"ל דפריך מסתמא דגמרא דקא מקשה ליה לשמואל דלא בעי קרא כדכתיב וכי לא בעינן כו' שאין זו מן הסוגיא ועוד דמאי משני את"ש דלקמן תנאי היא כו' אם כן מכל שכן דלא הוי להו לאקשויי מידי משמואל דהא תנאי פליגי ואיכא גם כן סתמא דברייתא דמסייע ליה. גם א"ל דפריך אגידמין דקא מכשר שמואל ולא בעי קרא ממש כדכתיב דהא הכא נמי איירי בגידמין דמעיקרא דהא טעמא דשמואל דמכשר גידמין משום דכתיב יד העדים ולא כתיב יד עדים אלמא דלא קפיד קרא אלא איד עדים שהיתה כבר ולמעוטי נקטעה ולא גידמה אלא מר קשישא היה נושא ונותן עם רב אשי לפי שבאותו הזמן היו בני הישיבה מסופקים בזה הדין אי כשמואל או לא והוא בא להכריע להדיא כשמואל ודחי ליה ואחר כך פריך סתמא דתלמודא לסיועיה להדיא מהאי ברייתא ודחי דתניא פליגי בזה הדין ודו"ק:
קריאה במקור
חכמת שלמה על סנהדרין · דף 45b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם דכ"ע כו' דתנן אין לו כו' כצ"ל:
שם אמר להן ר"א והלא שמעון בן שטח כו'. נ"ב פי' כמו שפריך ר"א לרבנן אהא דאין אשה נתלית כמו כן פריך נמי לרבנן אהא דאין נתלה אלא מגדף ועובד עבודת כוכבים:
רש"י בד"ה ומשום דהוי רוצח צ"ל משום:
בד"ה מה מקלל כו' ותלית אף כל הכל דבור אחד:
תוס' בד"ה אין לו בהן יד וכגון שנקטעה כו'. נ"ב לא אוכל להבין דעתם מה חילוק הכא בין נקטעה אחר כך כו' בשלמא גבי עדים כתיב יד העדים שהיתה כבר מה שאין כן הכא גבי בן סורר ומורה לא שייך לחלוקי בכה"ג גם לישנא דאין לו בהן לא משמע הכי מדלא אמר נקטעה בהן ידו על כן נראה דאין חילוק כלל בין נקטעה בהן ידו או לא היה לו בהן ומשום הכי פסק נמי הרמב"ם סתמא לא היה לו בהן יד אין לו תקנה אע"פ שפסק בהלכות סנהדרין גבי עדים שאם היו גידמין מעיקרא דכשרים ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 21b9056cd44af418918b08c15f118b63043947286bc4c12f66a2ed195b6facc5