חכמת שלמה על סנהדרין · דף 112b

גמ' היו בה קדשים קדשי מזבח כו' בעלים הוא והכא בקדשים כו' משללה אימעט וכל שקרב כו' בעל מום כגון בכור ומעשר מבהמה נפקא כו' כצ"ל:

שם תנן התם עיסה כו'. נ"ב אין זה משנה אלא הברייתא בפרק כל שעה והכי פירש תנן התם כלומר שנינו לשם:

רש"י קודם ד"ה מכאן אמרו נרשם מתניתין:

בד"ה מעשר שני כו' יגנז וכתבי הקדש יגנוזו הס"ד:

בד"ה ה"ג אלהיך אמר ר"ש כו' הד"א:

בד"ה רחובה כו' מתחלה ולא שעושין כו' כצ"ל:

בד"ה שנאמר כליל כו' ל"ג הס"ד:

בד"ה ואליבא דר' כו' דמיהם בהמתם מיקרו כו' כצ"ל:

בד"ה ליפלוג וליתני כו' לקדשי קדשים הס"ד:

בד"ה לא פסיקא כו' הנדחת ירעו כו' הד"א:

בד"ה דאתנהו צ"ל דאיתנהו:

רש"י בד"ה מאי קאמר הכי קאמר כו' קדשים קלים ממון בעלים הוא. נ"ב נראה דמשום הכי מפרש טעמא דפרק קמא משום בעלים ואליבא דר"ל ולא כר"י משום זבח רשעים תועבה דאם כן במאי פליגי דסוף סוף לכולי עלמא ימותו משום זבח רשעים תועבה אבל השתא שפיר פליגי דת"ק סבירא ליה ממון בעלים ובכלל שללה הוא ור' שמעון קא ממעט מכח שללה שאר קדשים ובכור מבהמתך ולא סבירא ליה ממון בעלים הוא אבל רבינא דמוקי ליה פלוגתא בבעלי מומין אבל בתמימים לכולי עלמא ימותו משום זבח רשעים תועבה כר"י. בא"ד כשהוא תם ואינו נפדה כו' איצטריך בהמתן למעוטי כו' כצ"ל:

עוד בדבור זה דאיהו מוקי ליה כצ"ל. ונ"ב אפילו בתמימים וקסבר כו' והאי אפי' קצת דחוק ודו"ק:

בד"ה תרומה ביד כו' אמר תשרף הס"ד. בד"ה אלא בעיר הנדחת כו' דהיינו חומה הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור אלא לאו בגבולין ולא מטו ליה וקתני יגנוזו ואינו יוצא לישרף בתמיהה ואם איתא כו' אלא ממון הדיוט כו' משום זילותא כצ"ל והס"ד. בד"ה הכא במאי עסתינן כו' ולקמן פריך כו' כצ"ל: