הא בתלמיד חכם הא בעם הארץ. מדלא אמר הא בתלמיד חכם הא באינו תלמיד חכם נראה דאם אינו עם הארץ וקורא ושונה אף דאינו תלמיד חכם אינו בסוג קוברה או קוברתו וכיוצא ואינו נענש אלא דלזכות לעושר צריך שיהיה תלמיד חכם:
אמנם ראיתי למהרש"א בחידושי אגדות שכתב על מאי דאמר רב כהנא בסמוך אי לא נסבי כהנתא לא גלאי דרב כהנא לא היה מחשיב עצמו ת"ח ע"ש ומזה מוכח דרב כהנא סבר דגם שאינו עם הארץ איזה עונש יבא לו. ברם כבר מהרש"א עצמו גמגם על זה דמאן דאמר ליה למקום תורה גלית הול"ל חכם אתה. ולכן נראה דרב כהנא פליג על ר' יוחנן וסבר דגם לת"ח יבא לו איזה עונש ומשום הכי לפי שיטתו השיבוהו למקום תורה גלית. ואנן קי"ל כר' יוחנן ואינך אמוראי דסוגיין וכן הרי"ף והרא"ש מייתו לדר' יוחנן והשמיטו לדרב כהנא וגם הרמב"ם פ' כ"א דאסורי ביאה והטור והש"ע א"ה סי' ב' פסקו דעם הארץ או קוברה וכו' אבל ת"ח שנשא כהנת נאה ומשובח ומהש"ס והפוסקים מוכח כדכתיבנא בעניותין דאם אינו עם הארץ אלא קורא ושונה ליתיה בעונש קוברה וכו' וכיוצא:
אמנם ראיתי למהרש"א בחידושי אגדות שכתב על מאי דאמר רב כהנא בסמוך אי לא נסבי כהנתא לא גלאי דרב כהנא לא היה מחשיב עצמו ת"ח ע"ש ומזה מוכח דרב כהנא סבר דגם שאינו עם הארץ איזה עונש יבא לו. ברם כבר מהרש"א עצמו גמגם על זה דמאן דאמר ליה למקום תורה גלית הול"ל חכם אתה. ולכן נראה דרב כהנא פליג על ר' יוחנן וסבר דגם לת"ח יבא לו איזה עונש ומשום הכי לפי שיטתו השיבוהו למקום תורה גלית. ואנן קי"ל כר' יוחנן ואינך אמוראי דסוגיין וכן הרי"ף והרא"ש מייתו לדר' יוחנן והשמיטו לדרב כהנא וגם הרמב"ם פ' כ"א דאסורי ביאה והטור והש"ע א"ה סי' ב' פסקו דעם הארץ או קוברה וכו' אבל ת"ח שנשא כהנת נאה ומשובח ומהש"ס והפוסקים מוכח כדכתיבנא בעניותין דאם אינו עם הארץ אלא קורא ושונה ליתיה בעונש קוברה וכו' וכיוצא: