מפני ששהו עצמן להכנס תחת כנפי השכינה אמר ר' אבהו ואי תימא ר' חנינא מאי קראה ישלם וכו' אשר באת לחסות וכו'. פירש רש"י ז"ל אשר באת אשר מיהרת. ואפשר לומר דרך דרש כי הנה קדמונים אחזו צע"ר דאמאי אצטריך בעז לומר ישלם ה' פעלך ודאי אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה. וגם לדרשת ר' אבהו אשר מיהרת לא צריכא למימר ואפשר כמ"ש בסמוך דרות היתה נשמת ישראל. והשתא אפשר דהיינו טעמא אשר מיהרה להתגייר כי נשמת ישראל אשר בקרבה דין גרמ"א למהר לבא להתגייר ואינה דומה לשאר גרים ואם כן לא יהיה לה שכר על המהירות כי נשמת ישראל שבקרבה זו היא סיבה ולכן התפלל בעז ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה ממש מעם ה' אלהי ישראל דנשמת ישראל בקרבך ועם כל זה ישלם אשר באת לחסות אשר מיהרת. והראיה שאת יש לך נשמת ישראל שאת(ה) רותתת מהעבירה כמ"ש רז"ל דנקראת רות שהיתה רותתת וכן ס"ת אשר באת לחסות תחת כנפיו רותתת. והיינו שאת נשמת ישראל:
קריאה במקור
מראית העין על יבמות · דף 48b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b4476887c7210e2dad7d390366843665202698d98d3aae8561d09e82e2f0ccf1