תוספות ר"י הזקן על קידושין · דף 58b

הנוטל שכרו. משנה בבכורות פ' עד כמה:

להזות. על הטמא:

ולקדש. כשנותן אפר פרה במי חטאת הרי קדוש:

מי מערה. סרוחים שאינן שוים:

אפר מקלה. אפר פרה אפר הבא מן הקלוי באש וא"כ היאך מקודשת:

בשכר הבאת האפר או המים ממקום למקום או מילוי המים יכול ליטול שכרו דמילתא דטרחא היא ולא רמא עליה רחמנא ושרי למשקל אגרא כ"פ ר"ש ואיכא מ"ד הטעם אין זה עיקר המצוה:

כאן בשכר הזאה וקדוש שאין בו טורח ושכר לימוד המצוה הוא נוטל ומה אני בחנם אף אתה בחנם. א"נ שהוא עיקר המצוה לאידך פירושא אסור ליקח שכר. איכא מאן דמפרש דמתני' מתוקמא שקדשה בשכר שהביא לה המים והאפר והעיקר שקדשה במי חטאת שהיו לו שלא הסיח דעתו מהם וכן שהיה לו אפר פרה שאם יכול ליקח שכר הבאה ומילוי כ"ש שיכול למוכרן ואינו מחוייב ליתנם לה [בחנם] וכן נראה דעת הר"ם שהביא ל' המשנה ושמעינן מיהא שאין לאדם ליקח שכר ממצוה ואם יש לו טורח בה מותר כפירוש ר"ש:

סליק פירקא

מקודשת לשני. שתלו קדושי ראשון והרי היא אשת איש. תאכל בתרומה אם נשאה [א"נ] לדין תורה שארוסה אוכלת בתרומה דבר תורה:

מקודשת ואינה מקודשת וצריכה גט משניהם: