האיך תנינן תמן אין חולקין את החצר עד שיהא ד"א לזה וד' אמות לזה. פי' דשאל אם המתניתין מיירי כהאיך דתנינן תמן אין חולקין את החצר עד שיהא ד"א לזה וד"א לזה ומיירי במתניתין בחצר דיש לו דין חלוקה והא דתני רצו קאי על הכותל אבל בלא רצו די במסיפס בעלמא דהיזק ראיה לאו שמיה היזק. ע"ז קאמר אמרי תמן בשאין שניהן רוצין ברם הכא בששניהם רוצין על החלוקה וכיון דתני רוצין אין לנו לאוקמי' מתניתין דידן כהאיך דתמן דמיירי ביש בו דין חלוקה ומוקמינן באין בו דין חלוקה ואך נתרצו לחלוק ברצונם דכופין על הכותל משום דהיזק ראיה שמיה היזק וע"ז קאמר הגמרא דהדיוק דמתניתין מלשון רוצין אין דיוק כלל לא לענין החלוקה ולא לענין הכותל דהא דקתני רוצין אשותפין דעלמא קאי. וע"ז קאמר ואפילו תימר הכא ר"ל אפילו במתניתין דידן דתני רוצין נמי הכוונה בשאין שניהם רצין אך אשותפין דעלמא קאי רצה זה כופין לזה רצה זה כופין לזה. וע"כ אין לעשות דיוק ממתניתין מלשון רצו דבין דמיירי ביש בו דין חלוקה ובין דמיירי באין בו דין חלוקה אין לדייק מלשון רצו שום דיוק כלל:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ר יוחנן כופין בחצירות ואין כופין בגגות דמשום דבגגין ליכא היזק ראיה. ע"ז קאמר ר' נסה דוקא בחצר שהוא למעלה מן הגג הגם דקביע ליה להמביט אבל כיון דלהמשמש אין קבוע תשמישו אין כופין אבל בגג שהוא למעל' מן החצר כופין כיון דהתשמיש קביע הגם דלהמביט אין קבוע ור"י סבירא ליה להיפך דהולכין אחר קביעות המביט ולא אחר קביעות התשמיש דבחצר שהוא למעלה מן הגג הוי קבוע להמביט כופין אבל גג שהוא למעלה מן החצר אע"פ שהוא קבוע לתשמיש אבל מכיון דלא קבוע להמביט אין כופין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15bc6755061a6bd46e08caca0ffd34f2f1bda175f1ab3e60fff528f64dff854e