עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 4

שבועה שלא אוכל ג' ימים כו'. הנה בילקוט נביאים (רמז תתרנ"ו) איתא איך היו צמים ג' ימים לילה ויום ולא היו מתים אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום. וראיתי בשו"ת איתן האזרחי בק"א (דס"ג ע"א) שכתב וז"ל המדרש הזה צריך נגר ובר נגר להלמו וחל עלינו חובת הביאור כו' כי הקושיא אינו מה שהקשה ואיך היו צמים כו' והוא תמוה הלא אנחנו רואים כמה אנשים ונשים צמים כן' גם התירוץ שכתב לפי שהיו מפסיקין מבעו"י אינו מובן כלל כי איך יתיישב הקושיא ואדרבא קשיא איך לא היו מתים עכ"ל. ובאמת לק"מ דמה שנתקשה על מה שהקשה המדרש ואיך היו צמים כו' לק"מ דהא מבואר בירושלמי כאן שבועה שלא אוכל ג' ימים ממתינים אותו עד שיאכל ומלקין אותו ופי' הפ"מ שקרוב להסתכן וכ"כ הר"ן בשבועות פ"ג. ועי' בכ"מ פ"ה מה' שבועות והיינו אף דנמצאו אנשים שיכולים להתענות כמה ימים [עי' בש"ס ע"ז ד"ח דאדם הראשון ישב ח' ימים בתענית והיינו לילה ויום עי' בתורת חיים שם. ועי' בפרקי דר"א פרק א' גבי ר"א בן הורקנוס עשה שתי שבתות ולא טעם כלום] אבל איך הכריזו כן על כל העדה אנשים ונשים דבודאי ימצאו בהם אנשים שמסתכנים שלא יהיו יכולים לעמוד בהצום ויסתכנו וכמו שכתב בירושלמי דממתינין אותו כו'. ומה שהקשה על מ"ש המדרש דמפסיקין היו לא ראה מ"ש בשו"ת הריב"ש (סי' תט"ז) וז"ל פי' שלא היו ג' צומות שקבלו ג' צומות בלתי רצופים אלא שבכ"א יפסיקו מבעו"י כמו שאנו עושין בט"ב וביוה"כ ולזה אמר לילה ויום עכ"ל ואתי שפיר דברי המדרש ואינו טעות ספר כמו שחשב האיתן האזרחי: