לא אמר אלא קטן הא גדול לא. מלישנא דהאי ש"ס משמע כפי' התוס' דף מ"ה ד"ה מיד התינוקת וכו' כדפי' הא' שפירשתי במתני' ולפי' הב' שהוא כפירש"י צריך לדחוק ולפרש הא דהכא. ומה דקאמר ר' יוסה תמן הוא אינו ראוי לצאת בו וכו' ומשמע דטעמא לא הוי אלא כדר' יוסי ולא משום שהוקצה למצותו כל היום וכדפרישית בפנים היינו דלא תיקשי ליה להאי דר' אבינא וכו' דיכילנא לשנויי לך דשאני הכא מהאי דאתרוג שנפסל אבל לקושטא דמילתא דינא הכי הוא דהואי דהוקצה למצותו כל היום וכר' יוחנן דהתם דף מ"ז ע"ב:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88dcaea52c57a5a61aa432aaa1baa70e5b1e06af45765e0ad2dd35da43d9b2a0