שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 6 · הלכה 2 · Integer 4

אפיק קומיהון פרגן ואחונייא וקפלוטין כו'. — פי' אחונייא הן מין פרי העץ (ע' דמאי פ"ב ה"א (דף כ"ב רע"ד) "אחיניות הבכורות" ופירש ר' האי גאון בספרו המאסף ערך אוח שם פרי ובבבלי דמכילתין ל"ט א' איתא במקום "אחונייא" דהכא "דורמסקין" ומבואר ברש"י וערוך ערך דרמסקין ובמוסף ערוך שם שהוא מין פרי עץ אגסים וע' רשב"א ל"ח ב' פירש לאחנייא דכאן שהוא מין עשב כדלעיל ה"א הב אחוונא לתורייא כו' כמו אחו שבמקרא אבל אין זה מחוור דאחוונא לחוד ואחונייא לחוד) ולפיכך אם היה מברך על הקפלוט בורא פרי האדמה היה פוטר את האחונייא כדתנן בירך על פרי האילן בורא פרי האדמה יצא.

מסתברא מברך על הקפלוט שהכל טפלה לו (ומ"ש לפנינו בינתיים המלות "נהיה בדברו" יש למחוק ואינו בנוסח מהרש"ס [ולא בכי"ר]), פי' שעיקר תבשיל כזה הוא הקפלוט אלא שדרך ליתן בו גם בשר ופירות כדי למתק את טעמו וכ"ה דרך בשול הקפלוט גם בזמננו כנודע.

ריב"ל אמר מה פליגין כו'. — צ"ל מה פליגין ר' יודה ורבנן בשהיה בדעתו לאכול פת (פי' דאז אינו צריך לברך אחרי הפירות דלשיטת הירושלמי ג' ברכות פוטרות מעין ג' אם מכוין לפוטרן) אבל אם אין בדעתו כו' ממין ז' עליו הוא מברך (פי' שמאחר דצריך לברך לאחריהן, ברכת מעין ג' חשובה מברכה אחת ומברך לאחריהן מעין ג' וכיון שמברך לאחריהן על מין שבעה צריך לברך גם לפניהם על מין ז') א"ר אבא צריך לברך בסוף (פי' דאם אכל פירות ודעתו לאכול פת צריך לברך בסוף על הפירות קודם שיאכל פת) א"ר יוסי כו' ומר ר' בא צריך לברך בסוף (פי' ולכך אין הפרש בין שהיה בדעתו לאכול פת בין שלא היה בדעתו לאכול פת) הדא גריזמתא (ומה שבינתיים שייך למטה) כו' על תורמסה (פי' גריזמתא הוא תבשיל שעושין מתורמסין ותמרים ואגוזים לקנוח סעודה והעיקר בזה הוא התורמוס והשאר לטפלה) שהכל נעשה טפילה ותנינן תמן כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה א"ר לוי על שם אל תגזול דל כי דל הוא (פי' שהתורמסין נמכרין בזול ודרך עניים לאוכלן וע' במדרש תנחומא פ' במדבר אות כ"ב אל תגזול דל זה התורמוס שנכנס עם הפרפרת לא יאמר אדם יש לפני אגוזים ותמרים עליהם אני אומר ברכה תחלה ואניח את התורמוס אמר הקב"ה אל תגזול דל ע"כ וע' בסו"ס יש"ש ב"ק בדברים שבין בני בבל לבני א"י סימן כ' "בני בבל בשעה שיש תורמסין ופרי עץ מברכין על פרי העץ ומניחין פרי האדמה בני א"י מברכין על התורמסין שהכל בכלל אדמה") עד כדון כו' לא היה בדעתו לאכול פת לא בדה (פי' דמאחר שצריך לברך לאחריהן מעין ג' על התמרים לפיכך צריך לברך עליהן ג"כ בתחלה וכ"ש למעלה, ומעט מזה מצאתי בהגהות הגר"א).