שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 1 · הלכה 1 · Integer 15

מאן תנא ראיה נחלקת לשנים ר' יוסי א"ל קשתה כו'. — צ"ל: א"ל קמתה (פי' עמדת על ענין זה ויפה אמרת דודאי ר' יוסי היא דאין בין השמשות אלא כהרף עין ובראה בו משהו יש להסתפק אם מקצת ראייה מהיום שעבר ומקצתה מהלילה שאחריו וכן בבבלי נדה נ"ב ב' שראייתו בין השמשות עולה לשני ימים וע"ש בפרש"י ויותר מפורש בתוספתא זבים פ"א ומודה ר' יוסי שאם ראה אחת בין השמשות שאע"פ שאין ביניהם כדי טבילה וסיפוג יש בידו ב' ראיות מפני ששני ימים חולקין אותה) על דעתך דאת אמר כו', למה אמר ליה קמתה (פי' דאם כל הרף עין שבחצי מיל ספק הוא א"כ א"א שבראיה אחת יהיה ברור לו שמקצתה מהיום ומקצתה למחר אא"כ דמשכה הראייה כדי חצי מיל וכפירוש מהרש"ס ע"ש) א"ל כשיבא אליהו ויאמר זהו בין השמשות (פי' דהרף עין זה הוא הוא בין השמשות וידוע לזב זה שבאותו הרף עין ראה) אין (וכעין זה מצינו בתרומות פ"א סוה"א דף מ' ע"ג ר' איסא בעא קומי ר' יוחנן מה כר' יוסי כו', א"ל אין בבלייה קמתה עליה, ובשבת פ"ה ה"ד [ז' רע"ג] ר' זעירא בעא קומי ר' ייסא כו' א"ל אין בבליה דקמתה עליה, ועו"ש פ"ו דף ח' סוע"א אין בבלייא דקמתה עליה) כשיבא אליהו ויאמר זהו בין השמשות מאן פליג (פי' ואף ר' נחמיה לא יחלוק ולמה אמר כר' יוסי ונשמט ע"י ט"ס מן "השמשות" עד "השמשות" וכעין זה בפירוש מהרש"ס).